Medical Tourism – Israel’s Proposed Statute (Part ONE) [Bilingual Post]

(תיירות רפואית — הצעת חוק (חלק 1

© 2016 Sherby & Co., Advs.

הטקסט בעברית יבוא לאחר האנגלית

In June Israel’s Ministry of Health published a summary of the proposed Medical Tourism Law (2016).

To our surprise, the proposed statute has received relatively little attention.  Therefore we set forth below our English translation of the “preamble” of the proposed statute:

The purpose of the proposed law and the need for it:

In recent decades, the number of people selecting the possibility of medical tourism has increased significantly, and such activity has become a worldwide phenomenon.

Despite the partial steps taken so far in regulating this activity, a clear government policy in the field of medical tourism in Israel has yet to be formulated.  In light of this, the field has evolved based on the initiatives of hospitals and various business entities.  Therefore, the condition of the medical tourism industry today and its effects on the medical system and on the Israeli patient is not optimal from a systematic perspective.

Underlying this proposed statute are three basic principles.  These principles were adopted based on the belief that a country has a moral obligation to provide medical care, first and foremost, to the country’s citizens, and in light of the recognition that the public medical system has significant budgetary needs that are expected to grow in the future.  The principles implemented in this proposed statute are:

A.    Caring for the Israeli patient: Medical tourism activity in Israel is expected to have implications on the quality and availability of medical care provided to the Israeli patient through the public medical system.  The proposed statute is designed to prevent harm in the treatment given to the Israeli patient and even to improve it if possible.

B.  Strengthening the public medical system: The proposed statute seeks to ensure that the income from medical tourism will be referred for investment in the public medical system, and especially for investment in infrastructure, new technology and in increasing the availability of human resources in the public medical system.

C.  Ensuring professional and ethical treatment of the medical tourist: There are a number of barriers and difficulties with which the medical tourist has to deal [when interacting with] various service providers, resulting from a lack of familiarity with the language and the local medical system.  These problems can lead to financial harm to the tourist and even to harm in the quality of the medical care that he receives in this country.  Therefore, rules have been set to ensure that the tourist receives professional and decent treatment, and they will help the development of the field in the long term.

The purpose of this proposed statute is to regulate the field of medical tourism in Israel, based on these principles.

Among other provisions, the proposed statute requires anyone who is engaged in “brokerage” or “agency” services relative to medical tourism to register with the Israeli government as a medical tourism agent, and the statute further imposes limitations upon the kinds of activities in which such an agent may engage.

As noted above, relatively little attention has been paid to the proposed statute.  As a result, we intend to monitor closely, over the weeks and months ahead, developments concerning this proposed statute.

Among the issues to be examined:

  • Is the proposed statute merely a clever attempt to redirect funds from the private sector to hospitals?
  • Was/is there empirical evidence indicating that Israeli citizens have been forced to “take a backseat” to non-Israelis for healthcare?
  • Was/is there empirical evidence indicating that brokers or agents have taken advantage of non-Israelis who came to Israel for medical treatment?
  • Is Israel’s approach to medical tourism similar or dissimilar to the approach of other Western countries?

בחודש יוני משרד הבריאות פרסם תזכיר של הצעת חוק תיירות רפואית (2016).

להפתעתנו, הצעת החוק זכתה למעט (יחסית) תשומת לב. לכן, אנו מפרטים להלן את ה”מבוא” של הצעת החוק:

מטרת החוק המוצע והצורך בו:

בעשורים האחרונים גדל באופן ניכר מספר הבוחרים באפשרות של תיירות רפואית, ופעילות זו
הפכה לתופעה כלל עולמית.

על אף הצעדים החלקיים שנעשו עד כה בתחום הסדרת הפעילות טרם גובשה עד כה מדיניות
ממשלתית ברורה בתחום תיירות רפואית בישראל. לאור זאת התחום התפתח בהתאם ליוזמות
של בתי החולים וגורמים עסקיים שונים. לפיכך, מצבו של ענף התיירות הרפואית כיום
והשפעותיו על מערכת הבריאות והחולה הישראלי אינם מיטביים מנקודת ראות כלל
מערכתית.

בבסיס הצעת חוק זו עומדים שלושה עקרונות בסיסיים. עקרונות אלו התקבלו בהתאם
לתפיסה כי למדינה יש התחייבות מוסרית להעניק טיפול רפואי בראש ובראשונה לאזרחי
המדינה, ונוכח ההכרה בעובדה שלמערכת הבריאות הציבורית ישנם צרכים תקציביים
משמעותיים שאף צפויים לגדול בעתיד. העקרונות המיושמים בהצעת חוק זו הם:

א. שמירה על המטופל הישראלי: קיום פעילות של תיירות רפואית בישראל צפוי להשליך על
איכות וזמינות הטיפול הרפואי המוענק לחולה הישראלי במסגרת מערכת הבריאות הציבורית.
הצעת החוק נועדה למנוע פגיעה בטיפול המוענק לחולה הישראלי ואף לשפרו במידת האפשר.

ב. חיזוק מערכת הבריאות הציבורית: הצעת החוק מבקשת להבטיח כי ההכנסות מפעילות
תיירות רפואית, יופנו לטובת השקעה במערכת הבריאות הציבורית, ובפרט לטובת השקעה
בתשתיות, טכנולוגיות חדשות והגדלת זמינות כוח האדם במערכת הבריאות הציבורית.

ג. הבטחת טיפול מקצועי ואתי לתייר הרפואי: ישנם מספר מחסומים וקשיים איתם נאלץ
להתמודד התייר רפואי מול ספקי השירותים השונים איתם הוא מתקשר, הנובעים מחוסר
הכרת השפה ומערכת הבריאות המקומית. קשיים אלו יכולים להביא לפגיעה כלכלית בתייר
ואף לפגיעה באיכות הטיפול הרפואי שהוא מקבל בארץ. לאור זאת נקבעו כללים שיבטיחו
לתייר קבלת טיפול מקצועי והגון, ויסייעו להתפתחותו של הענף לאורך זמן.

מטרת הצעת חוק זו היא להסדיר את תחום התיירות הרפואית בישראל, בהתאם לעקרונות אלו.

בין שאר הוראות הצעת החוק — כל מי שעוסק במתן שירותי “סוכנות” הנוגעים לתיירות רפואית יחויב  להירשם אצל משרד הבריאות כסוכן תיירות רפואית, והחוק מטיל מגבלות נוספות בנוגע לסוגי הפעילויות בהם מותר לסוכן כזה לעסוק.

כפי שצוין לעיל, תשומת לב מועטת יחסית הוקדשה להצעת החוק. כתוצאה מכך, אנו מתכוונים לעקוב מקרוב בשבועות ובחודשים הקרובים על התפתחויות בנוגע להצעת החוק.

בין הנושאים שיש לבחון:

  • האם הצעת החוק היא רק ניסיון מתוחכם לכוון כספים מהסקטור הפרטי לבתי חולים?
  • האם היה/יש ראיות אמפיריות המוכיחות כי אזרחי ישראל נאלצו להיות שניים בעדיפות אחרי זרים בנוגע לקבלת שירותי בריאות?
  • האם היה/יש ראיות אמפיריות המוכיחות כי סוכנים ניצלו לרעה זרים שהגיעו לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי?
  • האם גישתה של הצעת החוק לתיירות רפואית דומה או שונה לגישה של מדינות מערביות אחרות?

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *