ביטול מוסד הבוררות — האם הצדדים עדיין חייבים לבירור בבוררות? בית המשפט האמריקאי עונה בחיוב

מדי פעם לפעם מוסד לבוררות סוגר את דלתותיו. כשדבר כזה מתרחש, האם הצדדים שכבר הסכימו להעביר כל סכסוך לבירור אצל אותו מוסד משוחררים מההתחייבות ללכת לבוררות?
בבלוג של משרדנו, דנו בשאלה זו, לפי הדין הישראלי, ב- https://www.sherby.co.il/blog/2016/03/26/hello-world/ .
בפוסט הנ”ל, משנת 2016, דנו בפסיקה ישראלית שהתייחסה רק לסכסוכים בין בעלי דין ישראליים. לאחרונה, בית המשפט לערעורים הפדרלי בארה”ב אף הוא דן בסוגייה זו — בהקשר הבינלאומי.
בשני המקרים, נקבע כי הצדדים עדיין קשורים להסכם בוררות — למרות שהמוסד הספציפי שנזכר בהסכם כבר אינו קיים.
בפוסט של משרד קרלטון פילדס (מלפני מספר ימים), https://www.jdsupra.com/legalnews/fifth-circuit-reverses-decision-denying-1175148/, מתוארת התדיינות בפני בית המשפט הפדרלי במדינת לואיזיאנה. הצדדים לסכסוך קבעו בשנת 2017 כי כל סכסוך יועבר להכרעה בערב הסעודית בפני מוסד שהוקם כמיזם משותף בין ה- Dubai International Financial Centre לבין ה- London Court of International Arbitration. המוסד הנ”ל (המיזם המשותף) נסגר בשנת 2021.
בית המשפט המחוזי הפדרלי סבר כי סגירת הדלתות של המוסד מהווה נימוק לשחרר את שני הצדדים מהמחויבות להתדיין בפני בורר.
בית המשפט לערעורים לא הסכים וקבע כי ההסכם מעיד על כוונה כללית להעביר את הסכסוכים לבוררות.
בית המשפט לערעורים סקר את הפסיקה האמריקאית והעיר כי בתי משפט רבים קבעו כי, למרות שהמוסד שנזכר בהסכם בוררות לא היה זמין, כאשר המטרה העיקרית של הסעיף הייתה להעביר סכסוכים לבוררות, ראוי לחייב את בעלי הדין ללכת לבוררות — אמנם בדרך אחרת מזו שנקבעה בהסכם שלהם.